<h1>שו"ת הרשב"ש סימן קצ"ג</h1>
<h2>דף כז.</h2>
בפרקא בתרא דר"ה [ל"ה ע"א], אמר ר' אלעזר לעולם יסדר אדם תפלתו ואח"כ יתפלל. ואמר ר' אבא מסתברא מלתיה דר' אלעזר בברכות של ראש השנה ויום הכפורים ושל פרקים אבל של כל השנה כלה לא, ומקשו התם איני והא רב יהודה מסדר צלותיה דכלה שתא ומצלו, ומשני שאני ר' יהודה דכיון דמתלתין יומין לתלתין יומין הוא דמצלי כפרקים דמי. ומכאן כתב הריא"ף ז"ל וכמה פרקים ל' יום. ופירש רש"י ז"ל דרב יהודה הוה מסדר תלמודיה כל תלתין יומין. כלומר וכיון שהיתה תורתו אומנותו לא היה מפסיק לתפלה כדאיתא בפרק ראשון של שבת [י"א ע"א], ובסוף ל' יום כשהיה משלים תלמודו היה מסדר תפלתו ואח"כ מתפלל. ותמהני על רש"י ז"ל שלא נמצא זה בתלמוד, כלומר דרב יהודה הוה מהדר תלמודיה כל ל' יומין אבל נזכר על רב ששת בפסחים בפרק ואלו דברים [ס"ח ע"ב], ובפרק בתרא דכריתות [כ"ז ע"א] ובפרק כיצד מברכין [ברכות ל"ח ע"ב] נזכר זה על רבה בר חנן דהוה מסדר תלמודיה כל תלתין יומין קמיה דר' יוחנן. ואולי רבינו ז"ל היתה לו קבלה או נמצא זה בקצת המדרשות, ודעתו ז"ל היתה רחבה ונסבה למעלה. ולענין דינא קשיא לן טובא אמאי לא מסדרינן צלותא דשאר ימים טובים כדרך שאנו עושים בראש השנה ויום הכפורים. ואמר לי אא"מ הרשב"ץ ז"ל כי שמע מפי הרב ר' יצחק צרפת ז"ל ששמע מרבו קרובנו הרב ר' פרץ הכהן בן הרב ר' יצחק הכהן ז"ל שהיה בברצלונה, והיה ג"כ הרב ר' פרץ ז"ל רבו של אדוני זקני אבי הורתי תהי מנוחתה כבוד הרב ר' יונה דאסמשתרי ז"ל, שלא להסדיר התפלה אלא כשהיא כלה מחודשת, כתפלת תרי פרקים שלא היה רב יהודה מתפלל כל השלשים יום, וכשהיה מתפלל היתה כולה מחודשת אצלו, וכן בתפלת ראש השנה ויום הכפורים שבכל מטבע ומטבע יש שנוי, אבל בשאר ימים טובים שאין בה חדוש אלא מטבע אחד אין צריך להסדירה, ואע"ג דבגמרא לא נזכר תוספת זה של זכרנו ומי כמוך וכו', אלא שהרמב"ן ז"ל מצאו במסכת סופרים [פי"ט ה"ח], אבל משמע לכאורה דמזכירים היו תוספת זה בתפלתם. וקשיא לי נמי טובא אמאי לא מסדרינן נמי תפלת המוספין. ונראה לי הטעם דכיון דקיימא לן כרשב"ג דאמר דשליח צבור מוציא את הבקי [ר"ה ל"ד ע"ב], ואין הצבור חייבין להסדירה ודי במה שמסדיר הש"ץ בשעה שהצבור מתפללין, כך נראה לי לעניות דעתי. וטעם זה דרשתי בשבת של ראש השנה ושמחו בו המשכילים וגם הסכים אדוני אבי מורי הרשב"ץ זלה"ה.
